בין בלבול וגמישות

Updated: May 5, 2019



בחמישי הבא אחגוג 52 פוסטים בבלוג.

"בלוג-הולדת".


כמה מרגש זה לסכם שנה במיוחד עם ההבנה שהיום הולדת הזה הוא הרבה יותר מרק תקופת זמן שעברה.

כשהתחלתי לכתוב רציתי להבין יותר, הבלוג היה הדרך שלי ללמוד על עצמי ועל החיים, שאלות כידוע מרחיבות את בסיס הידיעה שלנו – והן מלוות אותי כל יום מרגע שנפתחות עיניי ועד השאלה האחרונה של היום רגע לפני שאני נרדמת.


ולמרות שבהירות היא ערך עליון עבורי גיליתי שישנם עדיין ימים בהם אני עדיין קמה מבולבלת וחסרת אוריינטציה עם השאלה מה עכשיו?


והבוקר אפילו ששבת,

הרגשתי צורך לשאול את עצמי שאלות הכוונה,

במיוחד לקראת הסיכום הגדול של ה"בלוגולדת" שאחריו אעשה חשיבה מחדש כדי לראות באיזה מתכונת אני ממשיכה את מלאכת הכתיבה שלי.


וכמו תמיד תוך כדי מלאכת קיפול הכביסה המדיטטיבית נכנסתי ליוטיוב – איך לא?!?

כל קיפול כביסה דורש משהו שיגרום לי אישית להרגיש כאילו זה לא הבזבוז זמן הכי גדול של חיי,

והיוטיוב שיודע לזהות מה אני אוהבת העלה לי שלל סרטונים על התפתחות אישית, עסקית ורוחנית – כל מה שאני אוהבת בסל אחד, אבל כשאני לא יודעת מה אני רוצה אז גם היוטיוב היקר לא יודע,

ורגע לפני ששנינו התייאשנו נפלתי על סרטון של ווין דייר היקר,

איש שמלווה את המסע שלי כבר כמה שנים.

לסרטון קוראים: "Everything will come when the time is right"

כותרת מבטיחה למצב רוח מבולבל.


הסרטון מדבר על אחד הספרים שאני אוהבת של ווין דייר על תורת הטאו, של לאו צה.

ספר הטאו נכתב לפני אלפי שנים, והוא הספר השני הכי מתורגם אחרי התנ"ך, הרעיונות בו מופשטים ומי שיוצק בהם את המשמעות הוא הקורא עצמו.


בסרטון, ד"ר דייר מדבר על אלמנט המים.

מים, הם גם רכים וחלשים אך גם חזקים ועוצמתיים,

הם חמקמקים ואין להם צורה אך הם מקבלים את צורתו של הכלי בו הם נמצאים.

מים בנחישות מגיעים לכל מקום, אין לדעת כמה זמן זה ייקח, ומה תהיה הדרך, אך הם יחליקו כל סלע וכל מי נהר ימצאו את דרכם לים.

מים יכולים להיות קרים וקפואים ולהיות רותחים ולהתאדות,

ולמה אני מספרת לכם את שוודאי אתם כבר יודעים אודות המים?

כי לעיתים עלינו להיות קצת כמו המים – או לפחות כך אני מרגישה.


מים לא רוצים לקפוא ולהפוך לקרח,

מים לא רוצים לחלחל ולהחליק כל סלע,

הם פשוט מים!

הם "כנועים" במובן החיובי של המילה,

הם מאפשרים - הם גמישים למרות כוחם.


הרצון כל הזמן לדעת ולתכנן את מה שיהיה משאיר אותנו מלאים,

מלאים ברעיונות, פתרונות ומטרות – מלאים בעצמנו עם אפס גמישות.

אך העולם כידוע מלא מסתורין.

רב הנסתר על הגלוי,

ועד כמה שנדמה לנו שהכל ידוע,

זהו לא בדיוק המצב.


ההפסד הגדול בידיעת הכל הוא הכלי המלא,

זה שאין מקום למסתורין להיכנס בו,

זה שאין בו מקום להכיל עוד מהלא נודע,

עוד מהקסם שיש לחיים להציע.


הטאו מעודד לפעול ממקום של "אינני יודע בוודאות, אבל אני מוכן להקשיב".

זהו מקום בו אנחנו שקועים במעשה אך מנותקים מהתוצאה,

וזה בתורו מאפשר לנו להיות עצמנו – וכשאנחנו עצמנו לא נוכל להיכשל בדרכנו.


סערות הבלבול שמגיעות לחיינו כמעט יום ביומו הן הזדמנות לחזק את גמישותנו,

ממש כמו עץ שמקבל את הרוח בגמישותו, וענפיו במקום להישבר מקבלים את צורתו של הרוח בגמישות,

הענפים של העץ כפופים אך איתנים.


זוהי בעצם תזכורת על כך שאנחנו מגיחים לאוויר העולם גמישים ורפויים – מה שמאפשר לנו לצאת מבטן אימנו למרות גודלנו, לעומת זאת אנחנו הולכים מהעולם נוקשים וזוהי אולי תזכורת על כוחה של גמישות ועל כך שהיא מסמלת את עוצמת החיים בניגוד למה שנהוג לחשוב.


במשך 9 חודשים כל אמא בוטחת בכוח המסתורין שקיים בעולם שיעשה את הדבר שהוא יודע לעשות, כמה נפלא יהיה להשאיר לכח הזה לפזר עוד מאבקת הקסמים המסתורית שלו על חיינו ולא לחשוב שרשימת היעדים שלנו יודעת יותר טוב מה עוד החיים האלו טומנים בחובם.


בשיחה לילית שגרתית עם נמרוד בשבוע שעבר אמרתי לו, שאני כמאמנת בניתי לי תכנית עסקית בת שורה אחת והיא להשאיר תמיד אנשים במצב יותר טוב ממה שהם היו לפני שפגשו בי.

זו המטרה שלי, כך נראה היעד שלי, אלו הערכים שלי וזה גם המצפן שלי.

אני לא רוצה ללכת לאיבוד במספרים, למרות שאני מחוברת אליהם,

אני לא רוצה ללכת לאיבוד ברשימת התפוצה ובכמות העוקבים,

אני רוצה להיות גמישה ולאפשר גם למסתורין להיכנס בין כל היעדים.


במבט לאחור דווקא הרגעים בהם אפשרתי לחיים לקרות לא לפי רשימות ומטרות, הם הביאו לפתחי הפתעות ומתנות הרבה יותר גדולות ממה שרק יכולת לדמיין ולצפות.


גמישות זה המקום בו קורים ניסים,

עכשיו רק נשאר לי לקבל את הבלבול הבא בגמישות.


גמישות זה המושלם החדש!

19 views

שירה קינן

מובילה אנשים ועסקים בעולם של גם וגם

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

@ כל הזכויות שמורות לשירה קינן 2017