נו אז איך היה אצל טוני רובינס...?


הספירה שאני חיה בה, געשה ביומיים האחרונים בעקבות ההופעה של טוני רובינס בתל אביב.

הכל נאמר ונכתב,

ובכל זאת חשבתי שמוטב שאסדר את המחשבות שלי בנושא כדי לנקות רעשים מסביב.


בשישי חגגתי יום הולדת 41,

כבר 9 שנים שאני חולקת את היום הולדת שלי עם בני בכורי אביתר,

הידוע בכינויו ה"גנב",

שגנב לי את תאריך היום הולדת שלי אבל על הדרך מילא אותי בתחושת מלאות ואהבה אדירה והפך אותי לאמא בפעם הראשונה ביום ההולדת שלי.

אז כשטוני הודיע שהוא מגיע לארץ לכבוד יום הולדתי,

אני מודה שהתרגשתי...

מכל הימים בשנה איזה מושלם לחגוג את היום הולדת עם טוני בעצמו בסמינר של השראה והתפתחות.


אבל כאחת שיש לה ציפיות גדולות מהחיים...

לא רכשתי כרטיסים,

א' כי אני אמא של ילד יום הולדת אז ידעתי שיש לי תכניות

וב' כי קיוויתי כמו כל שנה שבעלי יפתיע אותי -

אבל הוא כפרה עליו מכיר את החלוקה הלא כתובה בינינו:

אני אומרת מה אני רוצה והוא קונה...

(תכלס הוא יודע מה הוא עושה - לא כדאי להתעסק איתי... אני יודעת מה אני אוהבת....

ואם זה לא זה חבל לו על הזמן).

ערב לפני רחרחתי כדי להבין אם יש תכניות 

ליום ההולדת שלי...

ומשהבנתי שאין תכניות עד הערב 

נכנסתי למחשב בעשר בלילה 

וקניתי לנו שני כרטיסים לטוני רובינס,

בשורה חמישית ליד הבמה במחיר סביר פלוס פלוס!


למחרת אחרי טקס היום הולדת של אביתר

נסענו לתל אביב,

הכל הלך חלק לא היו פקקים,

ועוד יותר מזה מצאנו חניה בפאקינג אפור  - ח י נ ם

כן, 

בתל אביב

ליד היכל נוקיה... 

מה עוד אפשר לבקש ליום ההולדת!!


וכמו כל מאמנת טובה שאלתי את עצמי בדרך לאולם עם מה הייתי רוצה לצאת? וחשבתי לעצמי שבעיקר עם אנרגיה  ואולי תובנה אחת קטנה  שאולי הכרתי ואולי לא , שתעזור לי להתקדם יותר מהר ובדרך הקצרה ביותר אל עבר המטרות שלי. ואז הגענו,

שתינו קפה,

פגשנו מלא פנים מוכרות ואהובות 

מדרך ההתפתחות האישית,

ותפסנו לנו את מקומנו כשאלון אולמן על הבמה נותן את השואו המעולה שלו...


ואז הגיע טוני רובינס...

שאמר שנה טובה ותודה ושלום.. 

והיה חביב ומלא אהדה והערכה לקהל הישראלי.


טוני, מוני והפוני

טוני כמובן לא אכזב!

לא היה משפט שאמר שלא שמעתי לפני ביוטיוב ממנו או ממנטורים אחרים,

אבל את האנרגיה של 7500 איש

היוטיוב לא הצליח אף פעם להעביר.

האולם היה מלא ומרשים ביותר.

7500 אנשים...

7500 ישראלים... וזה חברים ממש לא מעט!


הרי אנחנו הישראלים לא אוהבים להיות פריירים,

אנחנו גם לא רוצים להיראות הזויים,

זה לא בדיוק הקטע שלנו שיתפסו אותנו קופצים שרים וצועקים,

אבל בתוך האולם הזה היו אנשים שבאו בלי אגו, 

בלי ציניות, 

ועם הרבה ענווה לבוא ללמוד אפילו דבר אחד חדש,

וגם אם לא,

אולי להיזכר במשהו שידעו קודם.


ריגש אותי לראות המון פרצופים מוכרים בקהל.

של אנשים מאוד ידועים ומצליחים משרי אריסון ועד ערן שטרן,

ועוד המון מנטורים שישבו והקשיבו לדברים ששמעו ואולי אפילו אומרים בעצמם אלפי פעמים.

כמה ענווה צריך כדי להיות במקום הזה ולבוא להקשיב שוב לדברים שכולם יודעים שהם יודעים.


ואכן יצאתי עם אנרגיות גבוהות וטובות,

הבנתי שאני צריכה לרקוד הרבה יותר 

וכן גם לקפוץ ולהניף את הידיים לא יזיק לי... 

יש משהו מאוד משחרר בלעשות תנועות ילדותיות וחסרות חן מול אלפי אנשים... 

הן באמת ממלאות אנרגיה ומשחררות הורמונים משובחים!!


ואגב ילדים...

הדבר שלקחתי יותר מהכל היה העניין של ״מה יגידו״,

טוני דבר על כך שילד לא אכפת לו מה אתה חושב עליו הוא פשוט הוא כי הוא לא יודע אחרת...

ואחרי שקראתי את כל הפוסטים שסיכמו את ההרצאה המדוברת של טוני הבנתי כמה אנחנו עסוקים במה חושבים עלינו אחרים,

אם יצאנו פראיירים, 

ואם למדנו משהו חדש, 

עסוקים בלהוכיח לעולם שהיה שווה כל שקל,

או שעברנו חוויה משנה חיים.


לא לא עברתי חוויה משנה חיים,

גם לא למדתי שום דבר חדש,

אבל למדתי שוב את כל הדברים שאני צריכה ללמוד...שוב:

שאנרגיה היא הבסיס להכל,

שאני צריכה להיות אני ורק אני,

שפוקוס ובהירות מאפשרים תנועה נכונה ומהירה,

שחזרתיות היא אם כל המיומנויות,

ושהסטייט והמיינדסט שלנו קובעים איך יראו החיים שלנו,

ועוד לא מעט דברים חשובים,

שאם רק היו מלמדים אותנו אותם כילדים

לא היינו צריכים ללכת בגיל 40 לקפוץ באולם נוקיה

כדי למלא את עצמנו באנרגיה טובה והבנה של המציאות!


אז תודה לטוני רובינס והמארגנים שארגנו לי את המסיבה הכי טובה בעיר,

תודה לבעלי שנותן לי לקנות לעצמי מתנות ליום הולדת...

ותודה לי שלמרות הספקות וההתחשבנות הלכתי לראות את טוני בלי ציפייה לשינוי,

פשוט כדי להמשיך ללמוד,

להמשיך במסע,

בלי לחשוב לרגע שהגעתי...

כי אף פעם לא אגיע לרגע שאוכל להפסיק 

להתפתח וללמוד מאחרים...

וטוב שכך!!

שירה קינן

מובילה אנשים ועסקים בעולם של גם וגם

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

@ כל הזכויות שמורות לשירה קינן 2017