על משולש ואהבה



באופן סימבולי שלושה אירועים התנגשו ביומיים האחרונים ויצרו להם מעין משולש שווה צלעות במוחי של תובנה.

איך לא יום רביעי הקדוש, יום הלימודים, שם תמיד יש צלע עמוסה בתובנות. בערב הייתי בהרצאה של שרון כהן המרתק הפעם על זוגיות – צלע חשובה. והצלע השלישית הוא הולנטיין שנזכרתי בקיומו רק בעקבות הלבבות האדומים שהופיעו לי בפיד. כך נוצר לו משולש תובנות על אהבה בתאריך סימבולי.


אהבה #1

יום רביעי הוא עדיין יום של לימודים הפעם קורס התמחות במערכות יחסים וכמו כל דבר שלמדתי בשנים האחרונות גם כאן אני לומדת שהכל מתחיל בי ושמערכת יחסים טובה מתחילה במערכת היחסים שלי עם עצמי.

זה גרם לי לחשוב על הלימודים המשמעותיים שעברתי בשנה שעברה שמתוכם נולד הבלוג הזה. בעצם הכתיבה, הפתיחות והכנות השגתי יישור קו בין מי שאני בפנים אל מי שאני בחוץ. לא שמי שהייתי בעולם לא היתה אני, אלא זה היה חלקי, היו הרבה קולות של ספק ובתור ילדה מרצה ושזקוקה לאישורים מהסביבה הרבה מהדברים שעשיתי ולא עשיתי היו תוצאה של המחשבה מה יגידו ומה יחשבו.

כתיבת הבלוג היתה ועודנה מעין הצהרה של "זו אני" ועם זה ננצח!

אבל מערכת יחסים טובה עם עצמנו בנויה לא רק מההווה היא בנויה גם מהשלמה עם העתיד והעבר. בעבר אני מודה אני עוד קצת מאותגרת, לעיתים אני כועסת על עצמי שלא עשיתי דברים אחרת, שלא ידעתי יותר טוב. אבל אני גם יודעת שאין לי השפעה על העבר. ולכן מוטב לקבל את מה שהיה ולהניח לעבר.

בסוף השיעור המדובר, בסבב הסגירה הידוע נשאלנו כולנו מה אנחנו לוקחים מהשיעור ואני כבר ידעתי לומר שהנכס הכי גדול מהעבודה העצמית של השנים האחרונות היה חיבור בין הפנים לחוץ. בין מי שאני בחוויה שלי האמתית לבין מי שאני בעולם. בהרבה מובנים זו אותנטיות.

אחד האתגרים הגדולים ביותר בלצאת לעולם בכתיבה זה ההנחה שחלק לא יאהבו וחלק לא יתחברו, אבל זה גם הערך הגדול ביותר. להבין שלא כולם צריכים לאהוב ולא כולם הם "האנשים שלי". אבל ההנחה הבסיסית צריכה להיות "אני זה אני". וגם אם אני לא אכתוב את זה קבל עם ופייסבוק זה לא ישנה את מי שאני באמת.


אהבה #2

אני אוהבת ספונטניות. מזל שיש לי גם חברות שאוהבות את זה. חברה יקרה שלחה לי הודעה בארבע תבואי יש הרצאה של שרון כהן, יש לי כרטיס פנוי 20:30 מודיעין. מעבר לזה שאף פעם לא הייתי במודיעין, הרצאות זה הדבר שמוציא אותי מהבית הכי בכיף. אז נסעתי וישבתי והקשבתי וכששרון דיבר הרגשתי איך השיעור בבוקר מתחבר לו עם ההרצאה שלו על זוגיות.

הרצון האמתי של כולנו הוא שמישהו חיצוני ימלא לנו את הבור של עצמנו. כשהוא דיבר יכולתי לראות בבירור מערכות יחסים מהעבר אליהן באתי עם בור וכמה רציתי שימלאו לי אותו, שיסתמו את החור, שיעלימו את הכאב. וזה כנראה עיקר הלמידה,

אין בור פנימי שיכול להתמלא מבחוץ.

אהבה, כסף, גוף חטוב, סטטוס כל אלו לא יוכלו למלא אף פעם בור פנימי. לכולנו יש בור כזה אך הניסיון למלא אותו מבחוץ יתגלה בסוף כלא אפקטיבי. יש רק דרך אחת למלא את הבור הזה והיא מבפנים, רק לנו יש את היכולת למלא את הצורך באהבה, בהכרה, ביופי. העולם הוא שיקוף שלנו. איך שאנחנו רואים את עצמנו כך העולם רואה אותנו וכשאנחנו מסתובבים בעולם חסרי ביטחון העולם יוכיח לנו שוב ושוב שיש לנו סיבות טובות למה אנחנו חסרי ביטחון.

האימון לימד אותי שכל דבר שקורה בחוץ מתחיל בפנים. ולכן כשמשהו בעולם החיצוני לא עובד מיד המבט צריך להיות מופנה פנימה.


אהבה #3

גם הפיד בפייסבוק שלי נהיה שיקוף של העולם הפנימי שלי.

יש בו בעיקר אנשים של אור, של התפתחות ועשייה. ולכן הולנטיין הזה היה הכי פחות צ'יזי מתמיד, לא נראו הרבה לבבות אדומים וזרי פרחים ותאריך שמזכיר לנו לחגוג את האהבה, אלא יותר על החשיבות של אהבה העצמית.

הרי אם השינוי מתחיל בנו, ואם אנחנו צריכים להיות השינוי שאנחנו רוצים בעולם אז על אחת כמה וכמה האהבה העצמית שלנו אל עצמנו היא מהותית. תארו לכם עולם בו אנשים אוהבים את עצמם קודם כל ולפני הכל, כי מה שיש בתוכנו גם יוצא החוצה, אם יש בנו כאב אז יש לנו צורך להוציא את הכאב הזה ואם אנחנו מלאי אהבה אז מהדלי שלנו תישפך אהבה.

בקורס בניסים שאני חובבת כתוב "למד רק אהבה כי זה מה שהנך".

ואכן אנחנו מלמדים את מה שאנחנו צריכים ללמוד.

אני לומדת כל הזמן איך העבודה האמתית היא דווקא פנימה ולא קדימה, במובן של העולם החיצוני.

פנימה הוא הציר המשמעותי זה שיש לו הכי הרבה השפעה בעולם החיצוני זה שמלמד אותנו שלמות, שמאפשר לנו נתינה, שעוזר לראות את החיים בעיניים בוהקות ולא בעיניים עייפות.

המנחה היפה שלי בקורס הביאה לתשומת ליבי שבכל העיסוקים שלי עד היום עיצוב, אדריכלות ואופנה הדגש היה על החוץ – עסקתי ביופי חיצוני, בשלמות של הסביבה והגוף. היום העיסוק המרבי שלי הוא פנימה, ביופי הפנימי, במשמעות ואני מדברת ומבטאת בעיקר את עולמי הפנימי.


אז מה לקחת מהפוסט: שבסוף הכל מתחיל בפנים, שם התשובות והיכולת באמת לייצר שינוי בעולם החיצוני. בור פנימי יתמלא רק מבפנים ולא ממישהו או משהו חיצוני. והעולם החיצוני שלנו הוא אינדיקציה לעולם הפנימי שלנו, אם משהו במציאות לא מוצא חן בעיניי, אני מסתכלת קודם כל פנימה ובודקת מה בי יצר את זה.

שבת שלום ואהבה לכולם!

32 views

שירה קינן

מובילה אנשים ועסקים בעולם של גם וגם

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

@ כל הזכויות שמורות לשירה קינן 2017