לחלום על האישה שאני רוצה להיות



כשהיינו לפני שנה וחצי בניו יורק ישנו במלון בברוקלין שצפה על גשר ברוקלין, בלילה השארנו את הווילונות פתוחים כדי שנוכל לפתוח את העיניים באמצע הלילה ולחזות במראה המרהיב של הגשר והאורות של מנהטן שמשמשים לו כרקע.

הגשר עומד כבר כמעט 140 שנה, יציב, איתן, עוצר נשימה ומיליוני אנשים וכלי רכב חוצים אותו כל שנה, הוא מככב בדפים של כל הבלוגריות באינסטגרם ואפשר למצוא פוסטים רבים שיישלחו אתכם לנקודות הכי פוטוגניות של הגשר.

הגשר נבנה במשך 10 שנים ובנייתו היתה מאתגרת למדי, המהנדס נפצע במהלך הבניה, בנו מונה להחליפו ונפצע גם הוא ולבסוף היתה זו אשתו שלמדה קורס מזורז במתמטיקה והשלימה את החישובים הסטטיים שאפשרו את סיום הבניה של הגשר. אך הכוונה שלי היא לא לכתוב על הסיפור האדריכלי, אף שהוא מרתק ומעורר השראה אלא על החלום.

אני מאמינה שכולנו מסתובבים עם חלום בלבנו, לכל אחד מאתנו העניק אלוהים זרע קטן של חלום שיושב קרוב ללב ומנקר, ממתין ומחכה לרגע שנהפוך אותו מגרעין של חלום לעובדה במציאות.

הסיבה שנזכרתי בגשר ברוקלין היא כמובן בגלל הגודל והעוצמה של החלום במיוחד בתקופה בה הוא נבנה אך בעיקר בגלל העקשנות לשמר את החלום ולהוציא אותו מן הדפים והראש של החולם אל מול עיניהם של העוברים ושבים.


לא חשבתי שאני אכתוב את זה כל כך מוקדם אבל כנראה שאיפשהו בשנה הקרובה אני אוכל להגיד שאני סופרת ילדים, אמנם החלום עוד בשלבים חיתולים ראשוניים אך מרגע שאספתי לי מספיק אישורים מהסביבה החלטתי שאני הולכת להפוך את הכתיבה לחלום שיוצא מן המגירה אל מדף הספרים. ​​

אני בן אדם חולם מטבעי, כנראה שההורים שלי עשו עבודה טובה (בטוח!) והם שכחו להגיד לי שיש דברים שהם בלתי אפשריים, אני לא זוכרת שאי פעם אמרו לי "לא" על משהו, טוב נו חוץ מלרדת לשבת בגינה עם החברים המעשנים שהיו לי בחטיבה, אבל באמת תמיד ההורים שלי נתנו לי הרגשה שהכל אפשרי, שהכל לגיטימי.

"אני רוצה ללמוד בחו״ל"-יאללה!, "אני רוצה ללמוד תואר אחר"- סבבה!!, "אולי אני אלך לקורס צוערים"-קדימה את תהיי דיפלומטית נהדרת! (שיט בזה הרגע הזכרתי לעצמי חלום נשכח...).

חלומות הם מראה נהדרת למי שאנחנו באמת.

באימונים האישיים שאני מעבירה אני רואה איך המתאמנים מעלים ממש מן האוב, חלומות מאובקים, מקומטים, ששכבו שנים באיזה קופסה ישנה מעל הארון, שכוחי אל ואור, זרוקים לגורלם - נטולי תקווה.

באימון יש כלי מקסים שמעלה חלומות מן העבר, מתאמנת שלי כתבה שהיא חולמת לשיר, לא בכוכב נולד – פשוט לשיר וגם לרקוד ואפילו ללכת ללונה פארק. שבוע אחרי שנזכרה בחלומות המאובקים שלה היא חזרה וסיפרה שהיא שרה לה בבית כל היום, שנים היא נמנעה כי תמיד אמרו לה שעדיף שלא תשיר, אז היא הייתה עסוקה בלחשוב מה יגידו הבעל והילדים ולכן השכיחה מעצמה את אהבתה לשיר בקול רם. היא הגדילה לעשות והלכה בשבת עם בן זוגה ללונה פארק דבר שלא עשתה מעולם, חווית ילדות שתמיד חלמה לעצמה וזכתה להגשים אותו רק בגיל 55.

התרגשתי מאוד עבורה. לא תמיד החלומות שלנו עשויים אבן ופלדה לעיתים הם ממש במרחק נגיעה, אך המחשבות והפחדים גורמים להם להראות רחוקים ובלתי נגישים. אך לעיתים זו המציאות שגורמת לחלום להישאר רק חלום.


אז בואו נדבר רגע על מציאות.

מה זה הדבר הזה? זה אמתי בכלל? האם המציאות היא כזו חד משמעית? איך יכול להיות שיושבים 10 אנשים בחדר אחד וכל אחד חווה מציאות אחרת לגמרי? בוחר מילים שונות לתאר את אותו הדבר שכולם רואים.

לעיתים רק נדמה לנו שאנחנו כולנו דומים, שאנחנו מאולפים לחשוב שאנחנו לא ייחודיים. אך בעיניי המציאות בעלת 8 מיליארד הפנים מוכיחה לנו פעם אחר פעם שהייחודיות שלנו היא לא דבר שיש ליצור – כי אם דבר קיים, חלום שאלוהים חלם ויצר ואכן כולנו מיוחדים וייחודיים בדרכנו.

לכל אחד החלומות שלו, שאם ידאג וייקח את האחריות המוטלת עליו עם הגיעו לעולם ויגשים את החלומות שלו-יסתובבו פה 8 מיליארד אנשים מאושרים, מסופקים והמציאות שלנו תהיה יפה ועשירה ביצירות יחידות ומיוחדות של אנשים יחודיים.

כל הדברים שקיימים בעולם היו פעם חלום של משהו, שחלם וחלם וחלם ואז הגשים. לא במקרה חלומות נמצאים, לא במקרה הם מעסיקים אותנו, לא במקרה הפחדים שלנו גורמים לחלומות שלנו לשמור אותנו קטנים ומצומצמים.

כשחשבתי על הכוונה שמאחורי הפוסט של היום מיד קפצה לה המילה השראה – כי היא תמיד מובילה את כל מה שאני עושה וכותבת עליו אך בעיקר חשבתי על המושג "העבר את זה הלאה".

מאז שאני כותבת את הבלוג אין שבוע שעובר ואני לא מקבלת פנייה או טלפון מחברות קרובות או רחוקות ואפילו וירטואליות שמספרות שגם להן יש חלום, גם הן חושבות להגשים אותו, ופתאום שהן רואות שמישהו קרוב אליהן מגשים את החלום שלו הן מתחילות לחשוב שהחלום שלהן גם יוכל להתגשם, שגם להם זה אפשרי.

העבר את זה הלאה זה החלום שחלמתי לי עם כתיבתו של פוסט זה – חלמתי שאני אמשיך לחלום ולהגשים ובכל חלום שאגשים גם מי שקורא את השורות האלו ייצא לדרכו החולמת והמגשימה שלו.

אך בעיקר אני חולמת עבורי להמשיך לחלום, לחלום לכדי מציאות את האישה שאני רוצה להיות. לחיות מתוך כוונה, לחיות מתוך אמונה ולחיות בפעולה, צעד אחר צעד במציאות שהיא כמו חלום.

אסיים בסיפור או אגדה אורבנית מקסימה שיש בה הרבה השראה.

מספרים שמייקל ג'קסון מתקשר לילה אחד לבחור שהיה כותב איתו את השירים שלו ואמר לו "אתה חייב לבוא עכשיו יש לי רעיון לשיר" האיש ענה לו אין בעיה אני אגיע על הבוקר. מייקל ג'קסון התעקש ואמר לו "לא, אתה חייב להגיע עכשיו". האיש אמר "תכתוב על דף ועל הבוקר אני מגיע ונכתוב את השיר ביחד". מייקל ג'קסון אמר "לא תבוא עכשיו". האיש לא הבין ושאל מה קרה? למה זה כל כך דחוף? מייקל ג'קסון ענה: "אתה לא מבין אם אני לא אכתוב את השיר עכשיו אלוהים יעביר אותו לפרינס"

.

זה סיפור חביב ואם יש משהו לקחת ממנו זה שחלומות הם נר בוער שאלוהים שם בלבכם אם תתנו להם לכבות אלוהים ידליק אותם בלב אחר אז חלומות נעימים, אני הלכתי לחלום על האישה שאני רוצה להיות!

#לחלום #חלומות #אימון #אימוןאישי #התפתחות #מאמנתאישית #שירהקינן #צמיחהאישית #שירהאורןקינן

9 views

שירה קינן

מובילה אנשים ועסקים בעולם של גם וגם

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

@ כל הזכויות שמורות לשירה קינן 2017