נמסטה



אז מה אתם חושבים על סטטיק ובן אל?

בתור אמא לשלושה ילדים אצלנו הם כוכבי הבית, כל שיר שמגיח לאוויר העולם מיד הופך להיות שיר הבוקר, שמושמע באוטו בדרך מכאן לשם, עכשיו אנחנו בקצב היאסו.

אני חובבת מוזיקה, כל מוזיקה שהיא.

בניגוד לדברים אחרים שבהם אני אוהבת סטנדרטים ואיכות, מוזיקה טובה בשבילי מוגדרת כמוזיקה שגורמת לי להזיז את הכתפיים והאגן, אם היא מרגשת אותי או מזכירה לי רגעים בחיים אז זה הטופ.

במילים אחרות על מוזיקה אני לא תופסת ת'תחת העיקר שתהיה כיפית ונעימה, אחד השירים האהובים על הילדים שלי הוא שיר של סטטיק ובן אל שנקרא נמסטה, שיר קליל, קליט וחביב.

נמסטה זו התנועה שאני עושה בסוף כל תרגול של יוגה, סוג של קידה הוקרת תודה.

היום בדרך חזרה לאוטו משני אימונים שהעברתי חשבתי לעצמי כמה מבורכת אני וכל חבריי למקצוע ובכלל כל האנשים שעסוקים כל היום בלעזור לאנשים אחרים, כמה אפטר אפקט יש למפגש עם אנשים ואיזה אימפקט יש להקשבה כנה של אדם אחד לאחר, כמה הדים ואדוות כולנו יוצרים בעולם, בתקווה לטובה.

בימי רביעי אני מאמנת בחור איך לומר דוס.

הוא בחור מקסים, רגיש ומרגש. בניגוד לכל שאר מאומניי כשאנחנו נפרדים אנחנו מביטים האחד בשנייה במבט של הערכה, חיבה והוכרה אך שומרים נגיעה.

היום ממש התחשק לי לחבק אותו, בכל זאת בא הבחור ונותן לי את ההזדמנות להכיר אותו לעומק ולרוחב, סומך עליי עם פחדיו וזיכרונותיו עם כל כאביו והקשיים שזמנו לו החיים. אז איך לא ארצה לחבק?


מבחינתי החיבוק הוא האהבה שאני חשה באופן מפתיע כבר מהאימון הראשון למתאמניי. הם מכניסים אותי לחייהם, פותחים לי צוהר, מזמינים אותי פנימה ואני רוצה לחבק אותם כי במקום שמשהו מוכן להיות פגיע, כנה ואמיתי זה המקום שבו קורים ניסים.

ובאימון קורים ניסים – כי ניסים לפי מריאן וויליאמסון והקורס בניסים הם שינוי בתפיסה, בפרצפציה.

ובאימון קורים כל הזמן שינויים בתפיסה ולכן גם קורים הניסים.

כשקמתי להיפרד ממנו, הבעתי את הרצון הכנה להיפרד ממנו בחיבוק ואז נזכרתי במילה נמסטה. ההיא שמתגלגלת על הלשון של סטטיק עם הקידה והבגד ההודי.

נזכרתי שנמסטה זה הקדוש או האלוהי שבי קד ומברך את האלוהי שבך. זה לא תודה ולא שלום זו ברכה מהאלוהי שבכל אחד מאיתנו אל האלוהי של האחר.

נמסטה מדבר את רעיון האחדות - האחד. מאחורי כל המסכות של הגבר והאישה, של הדוס והחילונית, של המאמנת והמתאמן יש בינינו מרחב של אחדות – אנחנו אחד.

האלוהים הוא לא חיצוני לנו, הוא אנחנו ואלוהים כידוע יש רק אחד ולכן כולנו האל, כולנו האחד הזה.

רעיון האחדות הוא הרעיון החביב עליי מאז שנחתי בעולם ההתפתחות האישית והרוחנית, הוא העיקרון שגרם לי לזנוח את דרכי הישנה של לראות את עצמי טובה יותר או פחות מהאחרים, שווה יותר או פחות.

אם כולנו חלק מאותה רקמה אנושית ואלוהית רב הדומה על השונה.

מי שדואג להפריד, ולהדגיש את השוני הוא האגו – כי השוני מזין אותו ומאפשר לו לחיות, כשעקרון האחדות קיים אין צורך בעקרון ההפרדות שהוא מנת חלקו של האגו.

שמעתי פעם על משהו שכדי להכניס היטב את רעיון הנמסטה והאחדות לחייו ולעצמותיו היה מסתובב ברחובות ניו יורק ומביט באנשים בעיניים ואומר לעצמו בלב "נמסטה".

אז מה לקחת לדרך?

עקרון האחדות ביחד עם ברכת הנמסטה מייצרים גם הם אדוות של טוב בעולם. בפעם הבאה שאתם חושבים על משהו שהוא משהו שאתם לא, או שהוא לא משהו שאתם דווקא כן עצרו וברכו אותו בלב את ברכת הנמסטה וזכרו שהאלוהי שבו והאלוהי הוא אחד.

סטטיק ובן אל לא פחות או יותר טובים ממני או ממכם, הם חלק מהאלוהות מי שרוצה להפריד אותנו בשם רעיון כלשהו הוא רק האגו שתפקידו הוא לעשות את ההפך מהאלוהות, ההפך מהאחדות וזו ההפרדה.

גם אני מברכת אתכם בנמסטה!

#ילדים #רוחניות #השראה #בלוגאישי #קורסבניסים #מריאןוויליאמסון #אימוןאישי #אימון #קואצ39ינג

10 views

שירה קינן

מובילה אנשים ועסקים בעולם של גם וגם

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

@ כל הזכויות שמורות לשירה קינן 2017