על אור ומשמעות


כל מפגש בקורס קואצ׳ינג שאני עוברת מתחיל במשפט השראה, ​המשפט תמיד קשור לחומר הנלמד, ונותן לנו הזדמנות לאסוף איתנו ל​מסע ההתפתחות צידה מקדמת ומלמדת.

השבוע הופיע המשפט הזה:

״יש שתי דרכים להפיץ אור,

להיות הנר או ​להיות המראה המשקפת אותו״

אדית וורטון

המשפט הזה כמו כל דבר בחיים פגש אותי ברגע הנכון.

אחרי שהתחלתי להשתחרר מכבלי המושלמות ​בחיפוש אחר השלמות עם מי שאני ועם מי שאני בוחרת להיות,

התחילו מיד קולות הספק לקנן בראשי,

​ ​

הן אמנם התערבבו עם כל מחמאה וחיזוק שקבלתי ממכרים וממוכרים פחות​,​ אך עדיין לא הצליחו להשקיט לחלוטין את הקולות של ״מי את שתהווי השראה״ ו״איזה סיפור כבר יש לך לספר״.

כשהתחלתי את קורס ​ה​אימון כל אחד מהסטודנטים​,​ שמאז הפכו למשפחה​, הציג את עצמו, ​וש​י​תף בסיפור ​האישי​ ​ש​הביא אותו לקורס.

אני זוכרת שאחרי כל סיפור הרגשתי את עצמי מתנצלת בייני לבין עצמי על כך שאין לי סיפור כל כך מעניין, לא חוויתי שום טרגדיה גדולה, הייתה לי ילדות שמחה ובריאה, יש לי משפחה תקנית, חמודה ומצחיקה במיוחד, היו לי מערכות יחסים​,

כולם התחילו בטוב ונגמרו בטוב, מקסימום קצת דמעות לא יותר מזה.

והרגשתי שאם אין לי סיפור דרמטי אז כנראה אני לא אוכל להוות השראה ולא אוכל להיות ​"​הנר​"​ עבור משהו אחר.

לפני כמה ימים שמעתי הרצאה קצרה של גבריאל ברנשטיין, סופרת ומורה רוחנית אמריקאית - ​גבריאל היא עבורי השראה

​ - "הנר"​, על​ עצם ​הדרך שהיא עשתה, השינויים, והאימפקט שלה על העולם.

בוידאו הזה גבריאל מדברת בדיוק​ על הספק הזה, זה שמקנן בכל משהו שעבר איזשהי טרנספורמציה בין אם בעקבות מקרה טרגי או סתם החלטה אמיצה, והיא ​לא מבטלת את קול הספק אלא ​פונה אל​יו​ ושואלת אותו ״מי אני שלא אהיה השראה עבור משהו אחר?״

כולנו מגיעים לעולם הזה עם מתנה, לכולנו כישרון חבוי או גלוי, לכולנו יש את הדבר הזה שהוא לא עבודה עבורנו, שנדמה לנו שאם נעסוק בו ביום יום נהיה מסופקים ומאושרים.

כשעזבתי את הארץ בפעם הראשונה לארצות הברית, הייתי בת 20 חלמתי על ניו-יורק וכשהגעתי לשם הבנתי שהפער בין הדמיון למציאות היה גדול מדיי עבורי.

אז עליתי שוב על מטוס ועברתי ללוס-אנג'לס.

8 חודשים שרדה ההרפתקה הזו.

לאורך הרבה שנים חשבתי שלא היה בה שום טעם,

במיוחד לאור התקופה המשמעותית שעברתי בתקופה לאחר מכן כשגרתי באיטליה.

לפני חודשיים מצאתי פתק ביומן ישן.

היו רשומים בו יעדים שאני מתכוונת להשיג.

הפתק נכתב בנובמבר 1999,

וכתובים בו יעדים ומטרות שהתכוונתי להשיג עד גיל 99,

אז אמנם הרבה דברים השגתי, והרבה דברים עוד אולי יתגשמו ב 50 שנה הבאות,

אבל דבר אחד קפץ מעל הכל,

כתבתי שאני רוצה להיות משמעותית בחיי האישיים ובסביבתי ולהשאיר חותם בעולם.

מודה ומתוודה שבמשך כמעט 20 שנה לא הרגשתי בצורך להיות משמעותית מעבר לסביבה הקרובה לי ולעצמי,

הרשימה הזו הזכירה לי דברים שהיו חבויים בי במשך שנים, שבקריאתם התעוררו וגרמו לי לרצות להיות אור ומראה, ולהיות בנתינה.

אחרי שנים שבהם הורגלתי לחשוב על הדברים שאני רוצה להשיג עבור האושר האישי שלי ושל משפחתי, הגיע השינוי התודעתי המשמעותי כזה שמגיע מבשלות ממוכנות - הרצון להיות משמעותית גם מעבר לעולמי שלי.

ו​כך כמו תמיד מתחברים להם הדברים:

  • האמת נמצאת בנו כל העת, עבודת חיפוש והתבוננות פנימית תעזור לנו לקלף שכבות של אבק, תוספות בנייה, וחפצים שמשפחה וחברים אחסנו אצלנו במרתף או בעליית הגג ושכחו לאסוף.

  • כתיבה יכולה להיות כל כך משמעותית, לאורך השנים חזרתי אין ספור פעמים ליומנים ישנים, מכתבים שק​בלתי וכתבתי, שהזכירו לי מי אני באמת ומה רואים בי הקרובים אליי. גיליתי רשימות של יעדים שכתבתי לי לפני שנים, שהספקתי לשכוח מהם, ושמחתי לגלות להפתעתי שהשגתי אותם. הכתובים הזכירו לי חלומות ישנים והראו לי שאת הדרך יש לכבד בסבלנות וסובלנות.

  • כולנו בדרכנו אור וכולנו יכולים להיות מראה עבור האחר, לפעמים זו תהיה חברה שתגיד לי שתמונת הריצה שהעלתי גרמה לה להרשם למרוץ, או משהו שאנחנו כותבים או משתפים שגורם למ​י​שהו אחר לחשוב, להרהר ולשנות משהו קטן בחייו.

כשאני כותבת על הרצון להיות השראה, או להיות אור עבור האחרים אני בעיקר חושבת על הדרך הכל כך משמעותית שעברתי, על הפחדים שאני מתמודדת איתם, על המטרות שאני רוצה להשיג ומקימות אותי מוקדם מאוד כל בוקר, על הימים שבהם אני חווה תסכול כי דברים לא מתקדמים בקצב שרציתי, על הכישלונות, על ההצלחות, על כך שאני לא מושלמת - אפילו לא קרובה אך אני שלמה, שלמה יותר בחיים שלי עם עצמי.

ישנו חוק אוניברסלי שנקרא חוק הסיבה והתוצאה, בעולמות הפיזיקה הוא נקרא חוק הפעולה והתגובה,

בעולמות הרוחניים החוק הזה נקרא חוק "הנתינה והקבלה", ובגדול הוא אומר שכל מה שאנחנו נותנים אנחנו מקבלים.

וכך אני מקווה שעוד הרבה לפני שאזכה לקבל אדע לתת,

ועוד יותר מזה אציב לעצמי למטרה להיות בנתינה, להיות אור ומראה - כלים שמהותם נתינה והענקה של הטוב והיפה שקיים סביבנו!

“There's no need to be perfect to inspire others. Let people get inspired by how you deal with your imperfections.”

― Ziad K. Abdelnour

תודה

שירה


13 views

שירה קינן

מובילה אנשים ועסקים בעולם של גם וגם

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

@ כל הזכויות שמורות לשירה קינן 2017