על אשליה ואותנטיות



השבוע כתבתי מאות ואולי אלפי מילים.

פתחתי חמישה קבצים שונים והתחלתי לכתוב על נושאים שונים שהעסיקו אותי במהלך השבוע.

ביום שבת כתבתי וכתבתי,

בראשון קפץ נושא נוסף אז כתבתי.

בשני החניתי מהר את האוטו כי פתאום שמעתי משהו בשיעור שהקשבתי לו והייתי חייבת לכתוב.

ברביעי, אחרי קורס הקואצ'ינג המבטיח שתמיד נותן לי חומר משובח לכתיבה חזרתי הביתה, והבית היה שקט.

הילדים אצל אמא שלי,

ואני לבד עם המחשב והמוזיקה.

מתחילה לכתוב – עוברת מקובץ לקובץ,

מדלגת, מחפשת השראה במאמרים, בספרים,

ושוב כותבת.

עד ש...

עד שדי,

השעה תכף שבע ועוד שנייה יכנסו בסערה שלושה ילדים חמודים לסלון ואני אשאר עם הרבה קבצים פתוחים ולא שלמים.

אז החלטתי לפתוח קובץ חדש,

קובץ שמעיד קבל עם ועדה שאני לא מושלמת

(אני כמובן ידעתי את זה רק רציתי לוודא שאנחנו באותו העמוד בנושא!)

הסיבה שהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה הייתה כי רציתי לשתף את מה שאני עוברת ואת מה שאני לומדת.

השפיעו על ההחלטה הזו כל מיני דברים ואנשים חכמים, אחד מהם הוא סת' גודין, בעל אחד מהבלוגים הנקראים ביותר בעולם ואיש שיווק מחונן.

הוא טוען שכולנו צריכים לכתוב בלוג יומי, כי הבלוג והכתיבה גורמים לנו ללמוד כל יום משהו חדש, להיות ערניים, נוכחים לחקור ולהתנסות, והסיבה העיקרית בעייני היא לתת ערך ללא תמורה – להעניק, ללמד ולתת השראה.

כשפתחתי את הבלוג החלטתי שהדבר הכי חשוב עבורי והערך העליון יהיה התמדה, כל שבוע יום חמישי בוקר או ערב מה שיוצא הפוסט עולה לאוויר – ולמה?

כי התמדה ו"חזרתיות היא אם כל המיומנויות" לא אני אמרתי את זה אלא ג'ים רוהן וזה בגדול המרחק שבין ההצלחה לאי ההצלחה.

בדיוק השבוע דברו איתי שתי נשים שונות על "אשליית הפייסבוק" על הרצון של כולם להראות שהכל מושלם, ועל התסכול הרב שאנשים חווים מלראות את כולם, שזופים, חתיכים נופשים ומתאמנים.

אני חוטאת בזה גם, השבוע העלתי בפייסבוק תמונה של "אחרי האימון",

מה שלא העלתי זה את חמשת התמונות שלפני שבהם לא הייתי מרוצה מאיך שנראיתי – שזה בערך כל תמונה שניה שלי, שלא לדבר על הפרצוף הכואב והמתאמץ שלי תוך כדי האימון עצמו שאותו לא יהיה לי האומץ לתעד או לפרסם.

אז זהו,

זה הקובץ החמישי והסופי להיום.

פוסט בלי פואנטה או תובנה גדולה, פשוט שחרור של מעצורים, שחרור של פחדים ורצון להיות אותנטית.

או אולי בעצם זו כל הפואנטה – והיא שגם את מה שלא מושלם ומה שלא שלם צריך להביא לבמה, צריך לשתף ולהראות גם את הפחות יפה, את הלא מושלם וגם את מה שלא מצליח.

בסוף כל הצלחה מורכבת מהרבה כישלונות, וכשמתמידים בסוף יש גם מספיק הצלחות.

אז הנני - לא מושלמת אך שלמה.

ושוב תודה!!

#שלמהזההמושלמתהחדשה


3 views

שירה קינן

מובילה אנשים ועסקים בעולם של גם וגם

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

@ כל הזכויות שמורות לשירה קינן 2017